פסק-דין בתיק עת"מ 37744-08-13

העותרת ( "העותרת" או "עמל") הגישה עתירה ובגדרה בקשה לצו ביניים שיורה למשיבה 2 ( "העירייה") להימנע מלפעול על פי התקשרות בהסכם להפעלת בית הספר התיכון הטכנולוגי בשפרעם ( "בית הספר").

בעתירה עצמה התבקש צו המכריז על בטלות החלטת המשיב 1 ( "ראש העירייה") והעירייה להכריז על המשיבה 3 ( "מכללת סכנין") כזוכה במכרז שעניינו הליך הקצאה מס' א/2013 - הקצאת מבנה בעלות לצורך הקמת בית ספר טכנולוגי ( "המכרז"). 

העתירה הוגשה ביום 26.8.13 והיא הובאה בפני הנשיא אשר הורה בו ביום כי הדיון יתקיים בפניי היום. הדיון התקיים בהשתתפות באי כח כל הצדדים ובנסיבות העניין לא הוגשו מטעם המשיבים כתבי תשובה.

הצדדים קיבלו את הצעתי והסכימו שהחלטה זו תיחשב כפסק דין בעתירה גופה.

לאחר עיון בכתב העתירה ולאחר שמיעת טענות באי כח הצדדים בעת הדיון שהתקיים היום, אני מחליט לדחות את העתירה.

טענות עמל, בקיצור המתחייב, הן שאחד מתנאי הסף להשתתפות במכרז (נספח 3 לכתב העתירה) הוא שלמשתתף יהיה ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בניהול ותפעול מוסד חינוכי- טכנולוגי וכן, וזה העיקר לענייננו, שברשותו כל האישורים והרישיונות הנדרשים על ידי משרד החינוך או על ידי כל משרד ממשלתי אחר כמתחייב על פי חוק ובהתאם לנוהל הקצאת מבנים וקרקעות שפורסם בחוזרי מנכ"ל משרד הפנים.

עמל טוענת עוד שסמוך למועד הגשתה של העתירה התברר לה שלמכללת סכנין, שזכתה במכרז, אין רישיון להפעלת בית ספר טכנולוגי ומכאן שזכייתה במכרז וההתקשרות בהסכם עמה אינן כדין ולכן יש לבטלן. בקשר לכך נטען גם כי לאחר שנודע לה דבר הפגם בהתקשרות העירייה עם מכללת סכנין היא פנתה, ושבה ופנתה לעירייה ומשלא נענתה היא הגישה את העתירה.

עיקר טענות העירייה כמו גם מכללת סכנין הוא שהעתירה הוגשה בשיהוי ויש לדחותה מטעם זה בלבד, עוד נטען שגם לעצם העניין אין יסוד לטענות עמל שכן בידי מכללת סכנין כל האישורים הדרושים על פי הנדרש במכרז. במאמר מוסגר אציין שבמהלך הדיון הציג בפניי ב"כ העירייה העתקי מסמכים שלטענתו הם האישורים שבידי מכללת סכנין ואשר נדרשו על פי תנאי המכרז.  

לשלמות התיאור יצוין כי משיבות 3 ו-4, שבאי כוחן נטלו חלק בדיון השתתפו גם הן במכרז ולטענת ב"כ המשיבה 4, ככל שתתקבל העתירה, יש להכריז על המשיבה 4 כזוכה בהיותה מי שקיבלה את המקום השני בדרוג המשתתפות במכרז.

תקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהלים (סדרי דין) תשס"א-2000 ( "התקנות"), קובעת כי

           "(א)       עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

           (ב)  לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.

           (ג)   בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך. "

אין מחלוקת שהחלטת ועדת המכרזים התקבלה ביום 19.5.13. כנטען על ידי העירייה, ביום 22.5.13 פנו אליה באי כח של העותרת וביקשו לעיין בכל המסמכים הרלוונטיים להחלטת ועדת המכרזים. בקשה זו נענתה במכתב העירייה ביום 23.5.13 שבו הוזמנו באי כח העותרת לעיין ולצלם כל מסמך בנוגע להליך המכרז.

בעע"מ 1981/02 קיסר הנדסה ופיתוח בע"מ נ' משרד הבטחון (24.3.02) אמר בית המשפט כדברים האלה:

"לנושא המועדים נודעת חשיבות ממעלה ראשונה לעניין הגשתן של עתירות מינהליות. ימינו אלה אינם עוד כימים שבעבר. בעבר היו נושאי משפט מינהלי באים לדיון ולהכרעה לפני הבג"ץ, ובכפיפות להוראות חוק ספציפיות לא שלטה במועדי עתירות לבג"ץ אלא מלכת השיהוי בלבד. הגשת עתירה לאחר עבור חודשים מיום היווצר העילה - לעיתים חודשים לא-מעטים - לא עצרה בעד עותרים אלא אם שינו משיבים את מצבם לרעה; וגם כך לא תמיד צלחה טענת שיהוי. עידן זה חלף-עבר ככל שהמדובר הוא בנושאי מישפט מינהלי המצויים בסמכותו של בית-המשפט המחוזי בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. משהותקנו תקנות סידרי הדין; ומשנקבע מועד ספציפי ומיוחד להגשתה של עתירה לבית-משפט; זו הדרך בה שומה עלינו ללכת ואלה מועדים הוטל עלינו לכבדם. אכן, רשאי הוא בית-משפט להאריך את התקופה להגשתה של עתירה, ואולם - כלשונה של תקנה 3(ג) לתקנות סידרי הדין - כך יעשה בית-משפט "אם ראה הצדקה לכך"." (ההדגשה הוספה, א"ק) (וראו גם אצל ע' דקל, מכרזים, כרך שני עמ' 361).

לעותרת אין מענה הולם לטענת השיהוי. נטען אמנם שהעתירה אינה מכוונת נגד החלטת ועדת המכרזים מיום 19.5.13 כי אם, כלשון באת כח עמל בעת הדיון, כנגד "ההחלטה שלא לבטל את הזכייה של רשת סכנין וההסכם שנחתם עמה בעקבות [כך] שלא השיגה את התנאים הנדרשים להפעלת בית ספר טכנולוגי." (עמ' 2 לפרוטוקול).

לטענה זו אין יסוד מספיק ואני דוחה אותה. אם ניתן היה לקבל את הטענה - ולדעתי לא ניתן - כי אז מתרוקנת מתוכנה הוראת תקנה 3 לתקנות שהרי כל אימת שאזרח יחפוץ להתגבר על מכשלת השיהוי בהגשת עתירה הוא יוכל לשגר מכתב לרשות המנהלית, ולדרוש ממנה כזאת או אחרת, ומשזו תשיב את פניו ריקם, יוכל הדבר לשמש לו בסיס לטענה - דוגמת זו שטוענת העותרת - שאין לדחות את עתירתו מחמת שיהוי.

אין צריך לומר שמצב דברים מעין זה הוא מתכון בדוק לאנדרלמוסיה ולחוסר וודאות בנוגע לתוצאותיו של המעשה המנהלי בכלל, והחלטות ועדות מכרזים בפרט ואין כמקרה שבפנינו להוכיח זאת. עניינו של המכרז הוא הפעלת בית ספר טכנולוגי בעיר שפרעם והיום נפתחת שנת הלימודים תשע"ד ולא יכולה להיות מחלוקת שכל הנוגעים בדבר, ובכללם העירייה ומכללת סכנין, נערכו לכך. לא בכדי נערך המכרז ונקבעה הזוכה בו כבר בחודש מאי 2013, ואין זה מתקבל על הדעת שביום פתיחת שנת הלימודים יוטל ספק ותיווצר אי וודאות בנוגע לזהותו של מי שיפעיל את בית הספר הטכנולוגי בעיר שפרעם. אוסיף עוד, ולא מעבר לדרוש, שמעבר לעניינן של העירייה ושל מכללת סכנין, יש להביא בחשבון גם את עניינו של ציבור תושבי העיר שפרעם ושל התלמידים המתחילים היום את שנת הלימודים. גם עניינם של אלה מצדיק את דחיית העתירה מחמת השיהוי בהגשתו.